© 2017 THE WORLD IS A GIFT. CREATED BY KARIN NAGLER

עליי....

 

מאתגר להכניס חיים שלמים בכמה שורות...

ועוד לאחת כמוני שמילים זורמות מתוכי כמו מים בניאגרה, מורידים את הידית והשכר ניפרץ...

😊

הגעתי לעולם הזה בגוף הגישמי הנוכחי בחג השבועות, לפני 40 שנה,  לעיתים קרובות אני מרגישה בת 20 ולעיתים קרובות יותר בת 385...

חיים מלאים בחווית והתנסויות אינסוף שעיצבו את חיי, וניראה שיש עוד לפני (בתיקווה שהאינטנסיביות קצת מאזנת את עצמה עם הגיל... ;) ).

נולדתי להורים אוהבי טבע כך שבשבילנו שבתות וחגים היו הזדמנויות לטיולים ברחבי ארץ ישראל, אחיי ואני, כל אחד בדרכו המיוחדת ממשיך את הדרך/ אצלי הנדודים הפכו לדרך חיים והרחבתי את הגבולות, הפנימיים והחיצוניים, טיולים עם המשפחה וחברים ולא מעט לבד בטבע התרחבו לטיולים בעולם וחיים מחוץ לישראל וחיי בתנועה שנימשכת גם כיום.

בגיל ילדות צעיר חוויתי אובדן של קרובים אליי ואולי שם התחילו תהיותיי על מסתורי החיים ומשמעותם, בגיל צעיר גם התחלתי (בדרכי שלי) להבין שהמסגרת החינוכית (ובכלל מסגרות) בה הייתי לא התאימה לי ומצאתי את עצמי מהר מאוד נוטשת אותה לטובת טיולים וחברים, שם התחילו התנסויות חיים שונות, חלקן קשות ומאתגרות חלקן יפיפיות ונעימות.

בגיל 18+ יצאתי לבדי לראשונה לטייל מחוץ לישראל, הגשמתי חלום והגעתי לג'מייקה, שם מתוך ניסיון להיות שייכת הבנתי מי אני לא, ומתוך הכלא הסגור חוויתי מהו החופש האמיתי וזכיתי לחוות קשרים שנתנו לי לראות בני אדם כמי שהם באמת ולא מתוך המסכה והקושי של הסיפור שכל אחד חי.

בגיל 20 חייתי שנתיים וחצי באוסטרליה, הודו ומעט בתאילנד, בשנים אלו למדתי בדרכים פורמאליות ולא פורמאליות- מודעות, העמקתי את הלימוד במדיטציה בודהיסטית(ויפאסנה), אקולוגיה, יוגה, ט'י קונג, מסאז' הודי ומסאז' תאילנדי,פילוסופיות של תרבויות עתיקות ואמונות שונות ועוד...   

    

חצי שנה אחרי שחזרתי לישראל נכחתי בפיגוע טרור קשה בירושלים שבו ניפצעתי אנוש וחיי כפי שהכרתי השתנו לחלוטין.

 הייתי כ 2 צעדים מהמחבל וכל מי שהיה מסביבי נהרג, חוויה טראומתית מורכבת שהותירה בתוכי צלקות רבות חיצוניות ופנימיות מהולה בחוויית אור עוצמתית. תוך כמה שעות הפכתי לנס רפואי- הניתוח הראשון בעולם שהצליח. הורדמתי למשך חודשיים בטיפול נמרץ ובעקבות הפציעה חוויתי שנים רבות של שיקום מורכב פיזי ונפשי, נותרתי נכה פיזית ועם הרבה כוחות נפש עוצמתיים..

קצוות האור והחושך שכבר היו בתוכי התרחבו למקומות מאתגרים ביותר בין המוות והבחירה בחיים...

כחלק מהשיקום חזרתי ללימודי תיאטרון והפעם ב"תאטרון הגוף"- תאטרון פיזי המורכב בין השאר מקו, תנועה, ריקוד ויצירה לסוגיה, ויצרתי הצגה קצרצרה ומרגשת על הפיגוע (שבימים אלו ממש אני עובדת עליה על מנת להרחיבה למופע שלם להוציאה  לאור), למדתי פסיכודרמה ואומניות, ריקוד ותנועה בדרכים ובמסגרות שונות, למדתי (והדרכתי ) באירגון "שומרי הגן" כדרך להתחבר מחדש לאומנויות השבטיות העתיקות, וכדרך להתחבר מחדש אל היותנו חלק בלתי ניפרד מהטבע העוטף אותנו. המשכתי ולמדתי את דרכי השבטים העתיקים ומעגלי הרפואה שמגיעים מתרבויות של ילידי יבשת אמריקה, משם המשכתי אל דרכי ריפוי הגוף והנפש והטראומה שחוויתי (ואחרות הקודמות לה), דרך לימודי פסיכודרמה ואומניות, הוראת יוגה,  "סומטיק אקספיריאנס" (SE), ו"ליווי צמיחה" על פי שי-אור , תוך כדי המשך עבודת השתקמות פיזית רבה ומאתגרת. בשנים האחרונות לומדת, חוקרת ומתעסקת בעבודת החלומות.

כשהרפואה הקונבנציונלית הטיבעית שטופלתי על ידיה בישראל אמרו שאי אפשר להתקדם עוד פיזית, לא האמנתי לזה וחיפשתי דרכים נוספות, כך מצאתי עצמי פונה אל המרפאים השבטיים שבאמזונס, שמרפאים במסורתם כבר אלפי שנים עם צמחי מרפא נפלאים ועוצמתיים, כך עברו 4 שנים של נדודים בין ישראל ופרו על מנת לקבל ריפוי וללימוד את הדרך העוצמתית הזו דרך החוויה האישית.

בשלב מסוים פגשתי את אב ביתי טיילנו יחד ולבסוף עברנו לחיות יחד את מרבית השנה בברזיל.

ב- 29.7.14 הפכנו הורים לשיר-ים לואר, ילדת אור מדהימה ביופייה החיצוני והפנימי שפותחת ומרחיבה כל לב שפוגשת בדרכה.

כיום, לואר ואני חולקות את חיינו בין ישראל לברזיל ומגוונות בביקורים במדינות שונות...   

בהחלט מאתגר להכניס חיים שלמים ומלאים בכמה שורות ,

בעיקר אני יכולה להגיד על עצמי שחיי הם תהליך אינסופי של למידה וריפוי.  למדתי ולומדת את החיים מהחיים עצמם...

לומדת לזרום ולרקוד עם כל מה שהחיים מביאים, על כל מנעד הגוונים והמקצבים,

לומדת לרקוד את החיים...

מיכל פז יעקובסון

0