פורים... שמח? האומנם?

אז מה בעצם אנחנו חוגגים בפורים?

את הצלת העם היהודי מהשמדה המונית?

אבל פורים זה סיפור מומצא ללא שום הוכחה. 😬

אז... מה בעצם שם היה ?

על ושתי המלכה צווה להיות מוצגת בפני חבורת שיכורים והיא התנגדה (מובן לא?), מהפחד שהיא תהווה השראה למחאת נשים, נכרת ראשה.

כנראה בתזמון מושלם ודי מפתיע, באותו הזמן היה איש יהודי אחד מרדכי שמו, ולו לא התחשק להתכופף בפני השר המן – חטא הגאווה שהביא לגזר דין מוות על עמו...

אז מזימה הוא זמם בשביל לתקן את טעות גאוותו, אבל היא כרוכה בניצול אחייניתו...

שלפי המסופר הייתה יפה אך כנראה שגם חכמה, כי היא הבינה שזו כנראה הדרך היחידה להציל גם את עצמה ולכן שיתפה פעולה...

והרי ברור לכולם שמלך לא יכול לחיות ללא מלכה...

ומלך זה כמסופר לא בדיוק העיפרון המחודד בקלמר...

אז נראה שזה ברור שאינו זקוק לאשת שיח נבונה וחכמה ובטוח שלא לבעלת דעה, אלא רק מספיק לו שתהיה יפה.

לא מתוך בחירה אלא מתוך כוח והכרח- כלומר כפייה - נלקחו נערות בתולות ויפות רבות מרחבי הארץ כולה והחל תהליך ההכנה שאורכו נמשך שנה, שבו נמדדו ונבדקו, ודי בטוח שאת רצונן לא שאלו, תהליך הכולל לילה עם המלך, ואם הוא לא היה מבסוט על אותה הנערה היא נשלחה לחיות כפילגש בממלכה, עד שאולי יום אחד הוא ייזכר בה ואולי יקרא בשמה.. גורלה נחרץ ללא בחירה, ובטח ללא חיי משפחה ואהבה...

והנה אחת שגם היא נבחרה, אסתר שמה, זהותה היהודית בסוד נשמרה, כי הרי ברור שאחרת היא לא ראויה.

וכמובן אם לא היה עד כאן ברור, מרדכי היהודי הוא דודה האגדי.

וכמה מפתיע שאיכשהו דווקא היא זו שנבחרה.

בבדיקות רבות שעברה ולא מעט עידוד מצד שרי הממלכה.

באיטיות והתמדה היא הצליחה לשכנע את המלך לבטל את הגזירה הנוראה על עמה (הדרכים לא מסופרות אבל כמו הידוע וגם הניתן לדמיין, כמה קל לשכנע גבר במיטה... בעיקר שכמו שכבר נאמר, הוא לא בדיוק אחד עם עמוד שדרה....).

הידד לעם היהודי שניצל מהטבח הנורא!

בזכות אישה אחת שידעה שגורל עם שלם מונח על כתפיה. וכשגזר דין המוות כבר קיים, ה"לא" כבר קיים איתו, אז מה כבר נותר להפסיד? למה לא לנסות?

ובעצם כך על חייה נלחמה...

ובכך ההצלחה הייתה בידה.

אך הנה אותו הדוד עם חטא הגאווה, למה להסתפק בהצלחה ולהינצל כשאפשר גם לבחור בנקמה...

וכך על עץ גבוהה המן נתלה.

אז הנה הגרסה המקוצרת שככה בספונטניות יצאה ואפילו קצת בחריזה. 😊

נראה שבין קריאות הרעשן והצהלה במגילה השכיחה, המילים קצת נשמטו והפירושים קצת נשכחו או אולי הודחקו, וכנראה שזו כאן היא הגרסה שאת עיינינו לפקוח נועדה והיא קצת יותר למקור נאמנה...

אז...

מכאן ועד תחפושות, משתה והילולה? מהיכן בכלל זה בא?

והתשובה אולי לא תהיה כל כך נעימה אבל היא תהיה אמיתית וכנה-

מסורת העבדות והשליטה...

עמים מסביב שנתנו השראה, קרנבלים וחגיגות עד לא ידע, זו בעצם דרך ידועה לתת פורקן למתח הרב שהצטבר אצל העבד במשך השנה, רגע לפני שיקום למרידה, כך אפשר יהיה להמשיך לשלוט בו ברגיעה...

ויש מסורת מקסימה ונפלאה, שגם אותה קצת פגמו, אך אין זה מאוחר ללמוד אותה ולקיימה.

"משלוחי מנות ומתנות לאביונים"

ולא, זה לא חבילה גדולה בנייר צלופן עטופה שבסוכר מלאה ובזיהום הסביבה על ידי חברות מסחריות שרק על כספן חושבות.

משלוח המנות אל האחר הלא מוכר, לא החלפה בין ילדי הגן או הכיתה, אלא שולחים הרחק אל הזר.

פעולה קסומה של גשר בין העולמות שמזכירה שכולנו בין הבריות.

ומתנות לאביונים בכדי שגם הם לפחות ליום אחד ירגישו שווים ושאותם רואים.

הלוואי שהמסורת הזו הייתה לכולנו יום יום בתודעה.

אולי ככה היינו בוחרים לוותר על שליטה, כוחניות וגאווה, ניצול האחר, כפייה, תחמנות ונקמה, עבדות ורמיה, שהרי אלו לא איכויות שלחגוג אותן ראויות...

וכן בוחרים לפתוח את הלב, לראות את האחר, שונה ככל שיהיה במראהו, דתו, אמונתו ובדעותיו, לראות כמה טוב ושפע יש לנו בחיינו ולתת כך שגם לאחר לא יהיה חסר.

אם במילותיי הצלחתי לחדש, להאיר לרגע, לטעת מודעות ולגרום לך לבחור לחגוג קצת אחרת, אולי בקריאה עמוקה של המגילה כסיפור המזמין לחקירה עמוקה, שאלות קיומיות על המוסר של אז ושל היום, התפתחות ובחירה...

אולי מעגל שיתוף שיחה או אולי אפילו מופע...

משלוח מארז מזין ובריא למי שזקוק ומתנה קטנה שממש תעזור ותהיה יעילה למישהו שאין לו וישמח בה.

הרי לתקן אף פעם לא מאוחר ולהתחיל מהתחלה בכל נשימה אפשר.

את הזרע לשינוי במילותיי כאן זרעתי ולך הגשתי וכך לסוף המגילה הזו הגעתי.

ואם השקת את זרע השינוי אולי יום אחד עוד נפגש ונראה איך הזרע גדל להיות עץ איתן שבנדיבותו פירות רבים נתן ומתוכם זרעים רבים התרבו בעולם ויערות שלמים צמחו.

באהבה והודיה

💜